חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שלבי החקירה

שלבי חקירת הקרקע

על מנת לשנות ייעוד של אתר מפעילות תעשייתית או צבאית למגורים, יש לחקור את תת הקרקע ולבדוק האם קיים זיהום בקרקע או בגז הקרקע. החקירה מתבצעת באמצעות סדרה של סקרים, אשר באמצעותם ניתן לאפיין את סוג הזיהום וריכוזו ולשקול את תהליך השיקום המתאים ביותר לאתר. תהליך הבחינה וההערכה של האתרים שנמצאו מזוהמים מבוצע על פי מתודולוגיית "מודל תפיסת האתר (Conceptual Site Model)" אשר מעודכן בכל אחד מהשלבים על פי ממצאי הסקר. ה-CSM הינו תהליך הערכה וניתוח של נתונים המפרט את ההיבטים הסביבתיים והתהליכים הפיסיקליים, הכימיים והביולוגיים הקובעים את אופן הסעת המזהמים ממקורות הזיהום (Source), דרך מסלולי ההסעה השונים (קרקע, גז קרקע, מי תהום ואוויר- Pathway) אל הקולטנים (Receptor).

שלב א': סקר היסטורי

מטרת הסקר ההיסטורי היא לזהות מקורות אפשריים לזיהום של קרקע באתר הנבדק, בהווה ובעבר, לרבות מיקומם והיקפם, ואת החומרים המזהמים שנעשה בהם שימוש. הסקר מבוסס על סיורים באתר, סקירת מסמכים, רישומים, תמונות, ביצוע ראיונות וכד'. זהו השלב הראשון בתהליך ה-CSM. בהתאם לממצאי הסקר ההיסטורי יוחלט אם יש חשד לזיהום הקרקע או גז הקרקע הדורש המשך חקירה.

שלב ב': סקר קרקע, גז קרקע ומי תהום

בסקר זה מאותרים וממופים זיהומי הקרקע באתר, על פי ממצאי שדה ועל ידי דיגום וביצוע אנליזות מעבדה לדוגמאות קרקע. סקר גז קרקע מבוצע במקרה של חשד לזיהום בחומרים נדיפים. כאשר נדרש לבצע סקר גז קרקע, הוא יבוצע בדרך כלל לפני סקר הקרקע, מכיוון שממצאיו יכולים לסייע באיתור מוקדי זיהום קרקע ולסייע בבחינת הצורך במיגון מבנים תת קרקעיים מפני חדירת גזי קרקע. ה-CSM יעודכן בהתאם לממצאי הסקרים, כדי לבחון האם קיים צורך בטיפול בקרקע.

שלב ג': סקר סיכונים

סקר סיכונים הינו שלב מתקדם ואופציונלי בחקירה. שלב זה מספק מסגרת עבודה לעריכת אפיון ספציפי לאתר לצורך חישוב ערכי סף מבוססי סיכון המגנים על בריאות האדם והסביבה ולהטמעת פעילויות מתאימות של שיקום וניהול סיכונים. בשלב זה ייתכן שיהיה צורך לבצע בדיקות קרקע, גז קרקע ומי תהום נוספות.

שלב ד': שיקום

מטרת השיקום הינה להפחית את רמות הזיהום באתר לערכי הסף המתאימים לאתר לערכים פרטניים מבוססי סיכון שהתקבלו מסקר הסיכונים. באופן מעשי ניתן לפעול באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן:

(1)  OnSite – חפירת הקרקע והעברתה לטיפול המתקן המוקם באתר עצמו

(2) InSitu – טיפול בקרקע באתר עצמו ללא חפירה מערך קידוחים

(3) סילוק הקרקע (Ex-Situ) על ידי חפירת הקרקע ופינויה לאתרי טיפול בהם מופחת ריכוז המזהמים בקרקע או לאתרי הטמנה.

פעולות השיקום יבוססו על ממצאי הסקרים ויותאמו למכלול התנאים באתר ולפתרונות הקצה של הקרקע המטופלת. השיקום ילווה בתכנית בקרה תקופתית אשר תבחן את התקדמותו ויעילותו.

שלב ה': סיום פעולות שיקום

לאחר השלמת פעולות השיקום וביצוע סקר ווידוא ניקיון, המשרד להגנ"ס ייתן אישור בכתב על השלמת ביצוע הדרישות להפחתת הסיכון מהקרקע המזוהמת בהתאם לתכנית. בין התנאים בהם יותנה האישור יכללו ביצוע ניטור/ דיגום תקופתיים בהתאם לצורך. כאשר נמצא כי הקרקע אינה מזוהמת או שאינה טעונת טיפול (כלומר קיימים בה ערכים החורגים מערכי הסף, אך הוכח שהיא אינה מהווה סיכון לסביבה או לציבור), ניתן יהיה לקבל מסמך NFA – No Further Action הקובע כי לא נדרשות פעולות נוספות באתר או בסביבתו במצב הקיים. במקרה של שינוי ייעוד הקרקע, או אם יתווסף זיהום או קולטן בסביבה, תידרש בחינה מחודשת של האתר.

נהלים והנחיות נוספות של המשרד להגנת הסביבה לטיפול בקרקע מזוהמת מוצגים בקישור זה.

דילוג לתוכן