מזהמים המצויים בקרקע עלולים לסכן את בריאות האדם ואת הסביבה בדרכים שונות. אנשים ובעלי חיים עלולים להיחשף לחומרים המזהמים באמצעות מגע עם הקרקע, או על ידי שאיפת גזים מכילי מזהמים הנפלטים ממנה. כמו כן, חומרים מזהמים בקרקע עלולים לנוע, להגיע למקורות מים עיליים ולמי התהום, לפגוע בסביבה ואף לגרום לזיהום מי שתייה.
ככלל, דרישות המשרד להגנת הסביבה בתחום הטיפול במזהמים בקרקע נחלקות לתחומים הבאים: מניעת זיהומי קרקע, דיווח על זיהומי קרקע, טיפול מיידי בדליפת חומר מזהם לקרקע וכן סקירה ושיקום של קרקע המכילה מזהמים. העקרונות שיוצגו להלן משקפים את המדיניות הנהוגה בפועל בידי המשרד וכפי שייושמו ע"י נציגי החברה לשירותי איכות הסביבה. המדיניות באה לידי ביטוי הן בהנחיות המקצועיות של המשרד, בתנאים שמעניק המשרד ברישיונות העסק ובהיתרי הרעלים לעניין זה, והן בפעולות אחרות שנוקט המשרד, בהתאם לאמצעים החוקיים בדין הקיים, ובהתחשב בעיקרון "המזהם משלם".
יצוין, כי מדיניות הקרקעות של המשרד תואמת את רוח הצעת חוק מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות, התשע"א-2011, עליה ימשיך המשרד לשקוד במטרה לקדמה. עוד יצוין כי הצעת החוק כוללת מרכיבים נוספים בהסדרה, שלא ניתן ליישמם בדין הקיים, ועל כן מדיניות זו אינה מפרטת לגביהם.