רקע

האתר, המשתרע על שטח של כ- 80 דונם, הוקם בשנת 1964 ופעל עד שנת 2006. בשנת 2017 האתר פונה סופית ועבר לחזקת רשות מקרקעי ישראל. האתר שימש לאחסון דלקים ושמנים מסוגים שונים, פיצול מכלים גדולים…

האתר, המשתרע על שטח של כ- 80 דונם, הוקם בשנת 1964 ופעל עד שנת 2006. בשנת 2017 האתר פונה סופית ועבר לחזקת רשות מקרקעי ישראל.

האתר שימש לאחסון דלקים ושמנים מסוגים שונים, פיצול מכלים גדולים לכלי קיבול קטנים ואספקתם ליחידות צבאיות. האתר פעל בשני מתחמים, צפוני ודרומי שבניהם הפריד כביש.


תעודת זהות

מיקום

אזור התעשייה בחלק הצפוני של העיר אשדוד

שטח התכנית:

כ-80 דונם

בעלות קרקע:

רמ"י / משהב"ט

מועד פינוי:

האתר פונה סופית בשנת 2017

שימושי קרקע:

האתר שימש לאחסון והפצת דלקים ושמנים ליחידות צבאיות

סרגל התקדמות

  • 1
    סקר היסטורי
  • 2
    חקר הקרקע
  • 3
    סקר סיכונים
  • 4
    סקר חלופות שיקום
  • 5
    עבודות השיקום
  • 6
    סקר מוודא
  • 7
    מסירת הקרקע

בשנת 2015 בוצע סקר היסטורי על ידי חברת LDD. לצפייה בסקר ההיסטורי – לחץ כאן.

 

חלקו הצפוני של הבסיס

באופן כללי, על פי המידע שנאסף, הנחת העבודה בקביעת פוטנציאל זיהום הקרקע הינה שמרבית המבנים והאזורים בחלק זה של הבסיס לא היו נתונים במאצרות תקניות מאז הקמת הבסיס ועד לשנות ה-90 של המאה הקודמת.  לכן, ההנחה כי במרבית המבנים והאזורים בהם אוחסנו, נשטפו, פוצלו ומולאו חביות ומכליות הינם אזורים בהם קיים פוטנציאל לזיהום גז קרקע ו/או קרקע.

 

חלקו הדרומי של הבסיס

האזורים בחלקו הדרומי של הבסיס בהם קיים חשד לזיהום קרקע הינם:

  • אזור פיצול הדס"ל בצפון היחידה – פוטנציאל זיהום גבוה בדס"ל, עקב ביצוע פעולת פיצול הדס"ל מעל גבי כורכר במשך שנים.
  • אזור מבני המחסנים – פוטנציאל זיהום בינוני עקב שמנים ודלקים.
  • אזור אחסון מכלי השמן – פוטנציאל זיהום גבוה עקב שמנים ודלקים.
  • בתי המלאכה – פוטנציאל זיהום בינוני עקב שמנים ודלקים.
  • מחלקת הרכב- פוטנציאל זיהום בינוני עקב שפכים ידועים של שמנים מטיפול ברכבים על גבי הקרקע במשך שנים.
  • תחנת התדלוק – פוטנציאל זיהום גבוה עקב הימצאותם של מכלים תת קרקעיים, אשר לא ידוע אם היו בעלי דופן כפולה ואם היו נזילות מהם במהלך השנים.

לצורך הערכת המצאות תשתיות תת קרקעיות באתר בוצע סקר רדאר חודר קרקע על ידי חברת גיאוטק גיאופיסיקה הנדסית וסביבתית בע"מ, ינואר 2019.

הסקר כלל 122 קווי רדאר כמוצג במפות המיקום, קווי הרדאר בוצעו במרווחים של 1 מטר (בהתאם לתנאי השטח). כל קווי הרדאר נסרקו ביסודיות על מנת לאתר תשתיות (צנרת ומתקנים תת קרקעיים כגון מכלים במתחם הצפוני והדרומי, במתחם המרכזי היה מיקוד באיתור ומיפוי צינור הדלק). עומק החדירה של סריקת הרדאר היה 10 מטר (לפי מהירות 0.11 מ'\ ננו-שניה).

לצפייה בסקר – לחץ כאן.